מיד

Hebrew

Etymology

מִ־ (“from”) +‎ יָד (“hand”)

Adverb

מִיָּד • (miyád)

1. defective spelling of מייד

Yiddish

Etymology

From Middle High German muode, from Old High German muodi, from Proto-West Germanic *mōþī, from Proto-Germanic *mōþaz.

Pronunciation

• IPA^(key): /mɪd/, /miːd/

Adjective

מיד • (mid)

1. tired, exhausted, weary

Declension

Declension of מיד

predicative					מיד mid
case	masculine	neuter			feminine	plural
		indefinite	definite	post./nom.
nominative	מידער mider	מיד mid	מידע mide	מידס mids	מידע mide	מידע mide
accusative	מידן midn
dative			מידן midn		מידער mider