פיספס

Hebrew

Verb

פיספס / פִסְפֵס • (fisfés) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. To miss: not to get, or not to experience.
   • 2005, אסף גברון (translator), Audrey Niffenegger (English author), “אשתו של הנוסע בזמן” (The Time Traveler’s Wife), Kinneret, Zmora-Bitan, Dvir (publishers), →ISBN, page 125:

     שאריס מחמיצה פנים. "אני מפספסת הכול," היא אומרת לי. "פיספסתי את פטי סמית ועכשיו היא פרשה. פיספסתי את טוקינג הדס בפעם האחרונא שהם עשו סיבוב הופעות."

     sharís makhmitsá paním. "aní m'fasféset hakól," hi oméret li. "fisfásti et páti smit v'akhsháv hi parshá. fisfásti et tóking heds bapá'am ha'akharoná shehém asú sivuv hofa'ót."

     Charisse pouts. “I miss everything,” she says to me. “I missed Patty Smith and now she’s retired. I missed Talking Heads the last time they toured.”

Conjugation

Conjugation of פיספס / פִסְפֵס (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַסְפֵס action noun: פיספוס / פִסְפוּס
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פיספסתי / פִסְפַסְתִּי		פיספסנו / פִסְפַסְנוּ
	second	פיספסת / פִסְפַסְתָּ	פיספסת / פִסְפַסְתְּ	פיספסתם / פִסְפַסְתֶּם	פיספסתן / פִסְפַסְתֶּן
	third	פיספס / פִסְפֵס	פיספסה / פִסְפְסָה	פיספסו / פִסְפְסוּ
present		מְפַסְפֵס	מְפַסְפֶסֶת	מְפַסְפְסִים	מְפַסְפְסוֹת
future	first	אֲפַסְפֵס		נְפַסְפֵס
	second	תְּפַסְפֵס	תְּפַסְפְסִי	תְּפַסְפְסוּ	תְּפַסְפֵסְנָה1
	third	יְפַסְפֵס	תְּפַסְפֵס	יְפַסְפְסוּ	תְּפַסְפֵסְנָה1
imperative		פַסְפֵס	פַסְפְסִי	פַסְפְסוּ	פַסְפֵסְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.