דגדג

Hebrew

Etymology

Root
ד־ג־ד־ג (d-g-d-g)
2 terms

Borrowed from Arabic دَغْدَغَ (daḡdaḡa). A historically more accurate form would be *דִּעְדֵּעַ, as Arabic غ along with ع corresponds to ע and not ג.

Verb

דגדג / דִּגְדֵּג • (digdég) (pi'el construction)

1. to tickle
2. to stimulate the senses

Conjugation

Conjugation of דיגדג / דִּגְדֵּג (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְדַגְדֵּג
		action noun		דיגדוג / דִּגְדּוּג
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	דיגדגתי / דִּגְדַּגְתִּי		דיגדגנו / דִּגְדַּגְנוּ
	second	דיגדגת / דִּגְדַּגְתָּ	דיגדגת / דִּגְדַּגְתְּ	דיגדגתם / דִּגְדַּגְתֶּם	דיגדגתן / דִּגְדַּגְתֶּן
	third	דיגדג / דִּגְדֵּג	דיגדגה / דִּגְדְּגָה	דיגדגו / דִּגְדְּגוּ
present		מְדַגְדֵּג	מְדַגְדֶּגֶת	מְדַגְדְּגִים	מְדַגְדְּגוֹת
future	first	אֲדַגְדֵּג		נְדַגְדֵּג
	second	תְּדַגְדֵּג	תְּדַגְדְּגִי	תְּדַגְדְּגוּ	תְּדַגְדֵּגְנָה1
	third	יְדַגְדֵּג	תְּדַגְדֵּג	יְדַגְדְּגוּ	תְּדַגְדֵּגְנָה1
imperative	positive	דַּגְדֵּג	דַּגְדְּגִי	דַּגְדְּגוּ	דַּגְדֵּגְנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• דַּגְדְּגָן (dagdegán, “clitoris”)

References

• Klein, Ernest (1987), “דגדג”, in A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English‎^[1], Jerusalem: Carta, →ISBN, page 114b