התגורר

Hebrew

Root
ג־ו־ר (g-w-r)
5 terms

Verb

הִתְגוֹרֵר • (hitgorér) (hitpa'el construction)

1. (formal) to dwell, to reside

Conjugation

Conjugation of הִתְגּוֹרֵר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהִתְגּוֹרֵר
		action noun		הִתְגּוֹרְרוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִתְגּוֹרַרְתִּי		הִתְגּוֹרַרְנוּ
	second	הִתְגּוֹרַרְתָּ	הִתְגּוֹרַרְתְּ	הִתְגּוֹרַרְתֶּם	הִתְגּוֹרַרְתֶּן
	third	הִתְגּוֹרֵר	הִתְגּוֹרְרָה	הִתְגּוֹרְרוּ
present		מִתְגּוֹרֵר	מִתְגּוֹרֶרֶת	מִתְגּוֹרְרִים	מִתְגּוֹרְרוֹת
future	first	אֶתְגּוֹרֵר		נִתְגּוֹרֵר
	second	תִּתְגּוֹרֵר	תִּתְגּוֹרְרִי	תִּתְגּוֹרְרוּ	תִּתְגּוֹרֵרְנָה1
	third	יִתְגּוֹרֵר	תִּתְגּוֹרֵר	יִתְגּוֹרְרוּ	תִּתְגּוֹרֵרְנָה1
imperative	positive	הִתְגּוֹרֵר	הִתְגּוֹרְרִי	הִתְגּוֹרְרוּ	הִתְגּוֹרֵרְנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• גר (gar)