כיוון

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Hebrew[edit]

Etymology 1[edit]

From the root כ־ו־ן (k-w-n).

Pronunciation[edit]

Verb[edit]

כיוון \ כִּוֵּן (kivén) (pi'él construction)

  1. To direct (as traffic).

Etymology 2[edit]

From the above verb.

Pronunciation[edit]

Noun[edit]

כיוון \ כִּוּוּן (kivúnm (plural indefinite form כיוונים \ כִּוּוּנים, singular construct form כיוון \ כִּוּוּן־)

  1. A direction, an orientation, a heading.
    נסענו בכיוון תל אביב.nasáanu b'kivún tel avív. — We drove in the direction of Tel Aviv.
    הסתקלתי בכיוון שלו.histakálti bakivún sheló. — I looked in his direction.
    סובבת עם כיוון השעון?sovávta im kivún hashaón? — Did you turn [it] clockwise?
  2. Directing: pointing a person in a given direction.
    השומר אחראי על כיוון כלי־הרכב בחניון.hashomér akhrái al kivún klei-harékhev bakhaniyón. — The guard is responsible for the directing of vehicles in the parking structure.
  3. A perspective, a point of view, a standpoint.
    אני רואה את הדבר מכיוון אחד ואתה מכיוון אחר.aní roé et hadavár mikivún ekhád v'atá mikivún akhér. — I see the issue from one point of view and you see it from a different one.
  4. An adjustment, a tuning (of a machine).
    בעקבות כיוון המצבר המכונית שוב נוסעת.b'ikvót kivún hamatzbér ham'khonít shuv nosáat. — After the adjustment of the battery, the car drives again.