עין

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Aramaic[edit]

Noun[edit]

עַיִן (transliteration neededf

  1. indefinite singular of עינא

Hebrew[edit]

Etymology[edit]

From Proto-Semitic *ʿayn-

Pronunciation[edit]

Noun[edit]

עַיִן (áyinf (dual indefinite עיניים \ עֵינַיִם, singular construct עֵין־, dual construct עֵינֵי־) [pattern: קֶטֶל]

  1. eye
    • בראשית רבה ע, טז
      [כט, יז] "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת",[...] וּמַהוּ "רַכּוֹת", רַכּוֹת מִבִּכְיָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: כָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים, הַגְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וְהַקְּטַנָּה לַקָּטָן, וְהָיְתָּה בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹא אֶפּוֹל בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל רָשָׁע, אָמַר רַבִּי הוּנָא: קָשָׁה הִיא הַתְּפִילָה שֶׁבִּטְּלָה אֶת הַגְּזִירָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁקָּדְמָה לַאֲחוֹתָה.
    • Proverbs 15:3
      בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה׳ צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים׃
  2. spring, fountain
Declension[edit]

Derived terms[edit]

Noun[edit]

עַיִן (áyinf

  1. Alternative form of עי״ן

References[edit]

Anagrams[edit]