רפה

Hebrew

ניקוד
ְ   ֱ   ֲ   ֳ   ִ   ֵ   ֶ   ַ   ָ   ֹ   ֻ   ּ   ֿ   ׁ   ׂ

Root
ר־פ־ה (r-p-h)
1 term

Noun

רָפֶה • (rafé, rɔp̄ɛ) m

1. The Hebrew diacritical mark rafe (ִ◌ֿ).

Further reading

• רפה on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he
• Rafe on Wikipedia.Wikipedia

Adjective

רָפֶה • (rafé, rɔp̄ɛ) (feminine רָפָה, masculine plural רָפִים, feminine plural רָפוֹת)

1. weak
2. loose

Verb

רָפָה • (rafá, rɔp̄ɔ) (pa'al construction)

1. to slacken

Conjugation

Conjugation of רָפָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לִרְפּוֹת
		action noun		—
		passive participle		רָפוּי
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	רָפִיתִי		רָפִינוּ
	second	רָפִיתָ	רָפִית	רְפִיתֶם1	רְפִיתֶן1
	third	רָפָה	רָפְתָה	רָפוּ
present		רוֹפֶה	רוֹפָה	רוֹפִים	רוֹפוֹת
future	first	אֶרְפֶּה		נִרְפֶּה
	second	תִּרְפֶּה	תִּרְפִּי	תִּרְפּוּ	תִּרְפֶּינָה2
	third	יִרְפֶּה	תִּרְפֶּה	יִרְפּוּ	תִּרְפֶּינָה2
imperative	positive	רְפֵה	רְפִי	רְפוּ	רְפֶינָה2
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Pronounced רָפִיתֶם and רָפִיתֶן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

Verb

רִפָּה • (ripá) (pi'el construction)

1. defective spelling of ריפה

References

• H7504 in Strong, James (1979), Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “רפה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language