שן

Hebrew

שן בן אדם

Etymology

Root
שׁ־נ־ן (sh-n-n)
3 terms

From Proto-Semitic *šinn-. By surface analysis either derived from שָׁנַן (shanán, “to be sharp, to sharpen”) or a primitive word with no verbal root as its origin. Cognates include Arabic سِنّ (sinn), Akkadian 𒅗 (šinnum), Aramaic שִׁנָּא (šinā’), and Ge'ez ስን (sən).

Pronunciation

• (reconstructed Biblical) IPA^(key): /ʃin/
• (Tiberian) IPA^(key): /ˈʃeːn/, [ˈʃeː.en]
• (Yemenite) IPA^(key): /ˈʃen/, [ˈʃeːn]
• (Sephardi) IPA^(key): /ʃen/
• (Ashkenazi) IPA^(key): /ʃejn/
• (Modern Israeli) IPA^(key): /ʃen/

Noun

שֵׁן • (shen) f (plural indefinite שיניים / שִׁנַּיִם, singular construct שֵׁן־, plural construct שיני־ / שִׁנֵּי־) [pattern: קֵטֶל]

1. tooth
2. clove (piece of garlic)

Declension

Declension of שֵׁן

	isolated forms		with possessive pronouns
Number:	State:	form	Person:	singular		plural
				m	f	m	f
singular	indefinite	שֵׁן	first	שיני / שִׁנִּי		שיננו / שִׁנֵּנוּ
	definite	הַשֵּׁן	second	שינך / שִׁנְּךָ	שינך / שִׁנֵּךְ	שינכם / שִׁנְּכֶם	שינכן / שִׁנְּכֶן
	construct	שֵׁן־	third	שינו / שִׁנּוֹ	שינה / שִׁנָּהּ	שינם / שִׁנָּם	שינן / שִׁנָּן
dual	indefinite	שיניים / שִׁנַּיִם	first	שיניי / שִׁנַּי		שינינו / שִׁנֵּינוּ
	definite	השיניים / הַשִּׁנַּיִם	second	שיניך / שִׁנֶּיךָ	שינייך / שִׁנַּיִךְ	שיניכם / שִׁנֵּיכֶם	שיניכן / שִׁנֵּיכֶן
	construct	שיני־ / שִׁנֵּי־	third	שיניו / שִׁנָּיו	שיניה / שִׁנֶּיהָ	שיניהם / שִׁנֵּיהֶם	שיניהן / שִׁנֵּיהֶן

Notes

The dual form is used to refer to all teeth in the sense of having two rows of teeth.

Derived terms

• אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה / אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה (avót akh'lú bóser v'shiné baním tik'héna)
• גלגל שיניים / גַּלְגַּל שִׁנַּיִם f (galgál shináyim, “gear wheel”)
• מברשת שיניים / מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם (mivréshet shináyim, “toothbrush”)
• משחת שיניים / מִשְׁחַת שִׁנַּיִם (mishkhát shináyim, “toothpaste”)
• קיסם שיניים / קֵיסַם שִׁנַּיִם (kesám shináyim)
• שֵׁן בִּינָה f (shen biná, “wisdom tooth”)
• שֵׁן חָלָב f (shen khaláv, “milk tooth”)
• שֶׁנַּבּוּב (shenabúv, “aardvark”)
• שֶׁנְהָב (shenhav, “ivory”)

References

• Strong, James (1979), “H8127”, in Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• Klein, Ernest (1987), “שֵׁן”, in A Comprehensive Etymological Dictionary of the Hebrew Language for Readers of English‎^[1], Jerusalem: Carta, →ISBN, page 668c
• Jastrow, Marcus (1903), A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature‎^[2], London, New York: Luzac & Co., G.P. Putnam's Sons, page 1603b
• “שן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• שן on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he