אומלל

Hebrew

Root
א־מ־ל־ל (ʾ-m-l-l)

Adjective

אומלל / אֻמְלָל • ('umlál) (feminine אומללה / אֻמְלָלָה, masculine plural אומללים / אֻמְלָלִים, feminine plural אומללות / אֻמְלָלוֹת)

1. miserable, unfortunate, wretched

Verb

אומלל / אֻמְלַל • ('umlál) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart אִמְלֵל)

1. to be miserable, unfortunate, wretched

Conjugation

Conjugation of אומלל / אֻמְלַל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אומללתי / אֻמְלַלְתִּי		אומללנו / אֻמְלַלְנוּ
	second	אומללת / אֻמְלַלְתָּ	אומללת / אֻמְלַלְתְּ	אומללתם / אֻמְלַלְתֶּם	אומללתן / אֻמְלַלְתֶּן
	third	אומלל / אֻמְלַל	אומללה / אֻמְלְלָה	אומללו / אֻמְלְלוּ
present		מאומלל / מְאֻמְלָל	מאומללת / מְאֻמְלֶלֶת	מאומללים / מְאֻמְלָלִים	מאומללות / מְאֻמְלָלוֹת
future	first	אאומלל / אֲאֻמְלַל		נאומלל / נְאֻמְלַל
	second	תאומלל / תְּאֻמְלַל	תאומללי / תְּאֻמְלְלִי	תאומללו / תְּאֻמְלְלוּ	תאומללנה / תְּאֻמְלַלְנָה1
	third	יאומלל / יְאֻמְלַל	תאומלל / תְּאֻמְלַל	יאומללו / יְאֻמְלְלוּ	תאומללנה / תְּאֻמְלַלְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “אומלל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language