הקל

Hebrew

Root
ק־ל־ל (q-l-l)

Verb

הֵקֵל • (hekél) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to ease, to relieve, to facilitate
2. to be lenient
3. to belittle

Conjugation

Conjugation of הֵקֵל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָקֵל action noun: הֲקָלָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵקַלְתִּי		הֵקַלְנוּ
	second	הֵקַלְתָּ	הֵקַלְתְּ	הֲקַלְתֶּם1	הֲקַלְתֶּן1
	third	הֵקֵל	הֵקֵלָּה	הֵקֵלּוּ
present		מֵקֵל	מקילה / מְקִלָּה	מקילים / מְקִלִּים	מקילות / מְקִלּוֹת
future	first	אָקֵל		נָקֵל
	second	תָּקֵל	תָּקֵלִּי	תָּקֵלּוּ	תָּקֵלְנָה2
	third	יָקֵל	תָּקֵל	יָקֵלּוּ	תָּקֵלְנָה2
imperative		הָקֵל	הָקֵלִּי	הָקֵלּוּ	הָקֵלְנָה2
notes		Pronounced הֵקַלְתֶּם and הֵקַלְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Conjugation of הֵקֵל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָקֵל action noun: הֲקָלָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הקילותי / הֲקִלּוֹתִי		הקילונו / הֲקִלּוֹנוּ
	second	הקילות / הֲקִלּוֹתָ	הקילות / הֲקִלּוֹת	הקילותם / הֲקִלּוֹתֶם	הקילותן / הֲקִלּוֹתֶן
	third	הֵקֵל	הֵקֵלָּה	הֵקֵלּוּ
present		מֵקֵל	מקילה / מְקִלָּה	מקילים / מְקִלִּים	מקילות / מְקִלּוֹת
future	first	אָקֵל		נָקֵל
	second	תָּקֵל	תָּקֵלִּי	תָּקֵלּוּ	תקילינה / תְּקִלֶּינָה1
	third	יָקֵל	תָּקֵל	יָקֵלּוּ	תקילינה / תְּקִלֶּינָה1
imperative		הָקֵל	הָקֵלִּי	הָקֵלּוּ	הקילינה / הֲקִלֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.