כונן

Hebrew

Etymology 1

Root
כ־ו־ן (k-w-n)

Verb

כּוֹנֵן • (konén) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. to establish, build

Conjugation

Conjugation of כּוֹנֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְכוֹנֵן action noun: כִּינוּן
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כּוֹנַנְתִּי		כּוֹנַנּוּ
	second	כּוֹנַנְתָּ	כּוֹנַנְתְּ	כּוֹנַנְתֶּם	כּוֹנַנְתֶּן
	third	כּוֹנֵן	כּוֹנְנָה	כּוֹנְנוּ
present		מְכוֹנֵן	מְכוֹנֶנֶת	מְכוֹנְנִים	מְכוֹנְנוֹת
future	first	אֲכוֹנֵן		נְכוֹנֵן
	second	תְּכוֹנֵן	תְּכוֹנְנִי	תְּכוֹנְנוּ	תְּכוֹנֵנָּה1
	third	יְכוֹנֵן	תְּכוֹנֵן	יְכוֹנְנוּ	תְּכוֹנֵנָּה1
imperative		כּוֹנֵן	כּוֹנְנִי	כּוֹנְנוּ	כּוֹנֵנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

Noun

כּוֹנָן • (konán) m

1. disk drive
2. stand, rack

Derived terms

• כּוֹנָן קָשִׁיחַ (konan kashíakh)

Etymology 3

Noun

כּוֹנָן • (konán) m

1. someone who is on call (such as a doctor or technician)