הפליג

Hebrew

Root
פ־ל־ג (p-l-g)

Verb

הִפְלִיג • (hiflíg) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to sail
2. to exceed

   הנחות מפליגות ― hanaḥót mafligót ― exceeding discounts

Conjugation

Conjugation of הִפְלִיג (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַפְלִיג action noun: הַפְלָגָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִפְלַגְתִּי		הִפְלַגְנוּ
	second	הִפְלַגְתָּ	הִפְלַגְתְּ	הִפְלַגְתֶּם	הִפְלַגְתֶּן
	third	הִפְלִיג	הִפְלִיגָה	הִפְלִיגוּ
present		מַפְלִיג	מַפְלִיגָה	מַפְלִיגִים	מַפְלִיגוֹת
future	first	אַפְלִיג		נַפְלִיג
	second	תַּפְלִיג	תַּפְלִיגִי	תַּפְלִיגוּ	תַּפְלֵגְנָה1
	third	יַפְלִיג	תַּפְלִיג	יַפְלִיגוּ	תַּפְלֵגְנָה1
imperative		הַפְלֵג	הַפְלִיגִי	הַפְלִיגוּ	הַפְלֵגְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הפליג” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language