התאחד

Hebrew

Root
א־ח־ד (ʾ-kh-d)

Verb

הִתְאַחֵד • (hit'akhéd) third-singular masculine past (hitpa'el construction)

1. (intransitive) To unite: to come together as one.

   מפלגות האופוזיציה התאחדו ― mifl'gót ha'opozítsya hit'akhadú ― the opposition parties united

Conjugation

Conjugation of הִתְאַחֵד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְאַחֵד action noun: הִתְאַחֲדוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְאַחַדְתִּי		הִתְאַחַדְנוּ
	second	הִתְאַחַדְתָּ	הִתְאַחַדְתְּ	הִתְאַחַדְתֶּם	הִתְאַחַדְתֶּן
	third	הִתְאַחֵד	הִתְאַחֲדָה	הִתְאַחֲדוּ
present		מִתְאַחֵד	מִתְאַחֶדֶת	מִתְאַחֲדִים	מִתְאַחֲדוֹת
future	first	אֶתְאַחֵד		נִתְאַחֵד
	second	תִּתְאַחֵד	תִּתְאַחֲדִי	תִּתְאַחֲדוּ	תִּתְאַחֵדְנָה1
	third	יִתְאַחֵד	תִּתְאַחֵד	יִתְאַחֲדוּ	תִּתְאַחֵדְנָה1
imperative		הִתְאַחֵד	הִתְאַחֲדִי	הִתְאַחֲדוּ	הִתְאַחֵדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.