חידש

Hebrew

Alternative forms

• חִדֵּשׁ (defective spelling)

Etymology

Root
ח־ד־שׁ (kh-d-sh)

From Proto-Semitic *ḥdṯ-. From the root ח־ד־שׁ (ḥ-d-sh).

Verb

חידש / חִדֵּשׁ • (khidésh) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart חודש / חֻדַּשׁ)

1. to resume, renew
2. to innovate
3. to restore, reestablish

Conjugation

Conjugation of חידש / חִדֵּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַדֵּשׁ action noun: חידוש / חִדּוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חידשתי / חִדַּשְׁתִּי		חידשנו / חִדַּשְׁנוּ
	second	חידשת / חִדַּשְׁתָּ	חידשת / חִדַּשְׁתְּ	חידשתם / חִדַּשְׁתֶּם	חידשתן / חִדַּשְׁתֶּן
	third	חידש / חִדֵּשׁ	חידשה / חִדְּשָׁה	חידשו / חִדְּשׁוּ
present		מְחַדֵּשׁ	מְחַדֶּשֶׁת	מְחַדְּשִׁים	מְחַדְּשׁוֹת
future	first	אֲחַדֵּשׁ		נְחַדֵּשׁ
	second	תְּחַדֵּשׁ	תְּחַדְּשִׁי	תְּחַדְּשׁוּ	תְּחַדֵּשְׁנָה1
	third	יְחַדֵּשׁ	תְּחַדֵּשׁ	יְחַדְּשׁוּ	תְּחַדֵּשְׁנָה1
imperative		חַדֵּשׁ	חַדְּשִׁי	חַדְּשׁוּ	חַדֵּשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• שיחד