שן בינה

From Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Hebrew

[edit]

Etymology

[edit]

From שֵׁן f (shén, tooth) + בִּינָה f (biná, wisdom, understanding).

Noun

[edit]

שֵׁן בִּינָה (shen bináf (plural indefinite שיני בינה / שִׁנֵּי בִּינָה)

  1. A wisdom tooth.

Further reading

[edit]