הפיק

Hebrew

Root
פ־ו־ק (p-w-q)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /(h)eˈfik/
• Rhymes: -ik
• Hyphenation: הֵ‧פִיק

Verb

הֵפִיק • (hefík) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to produce, obtain
   • Tanach, Proverbs 3:13, with translation of the New American Standard Bible:

     אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה; וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.

     ashrḗ adám matzá ḥochmá; vəadám yafíq təvuná.

     Blessed is a person who finds wisdom; And one who obtains understanding.

Conjugation

Conjugation of הֵפִיק (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָפִיק action noun: הֲפָקָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵפַקְתִּי		הֵפַקְנוּ
	second	הֵפַקְתָּ	הֵפַקְתְּ	הֲפַקְתֶּם1	הֲפַקְתֶּן1
	third	הֵפִיק	הֵפִיקָה	הֵפִיקוּ
present		מֵפִיק	מְפִיקָה	מְפִיקִים	מְפִיקוֹת
future	first	אָפִיק		נָפִיק
	second	תָּפִיק	תָּפִיקִי	תָּפִיקוּ	תָּפֵקְנָה2
	third	יָפִיק	תָּפִיק	יָפִיקוּ	תָּפֵקְנָה2
imperative		הָפֵק	הָפִיקִי	הָפִיקוּ	הָפֵקְנָה2
notes		Pronounced הֵפַקְתֶּם and הֵפַקְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “הפיק” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language