הרצה

Hebrew

Root
ר־צ־ה (r-ts-h)

Verb

הִרְצָה • (hir'tsá) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to lecture

Conjugation

Conjugation of הִרְצָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַרְצוֹת action noun: הַרְצָאָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִרְצֵיתִי		הִרְצֵינוּ
	second	הִרְצֵיתָ	הִרְצֵית	הִרְצֵיתֶם	הִרְצֵיתֶן
	third	הִרְצָה	הִרְצְתָה	הִרְצוּ
present		מַרְצֶה	מַרְצָה	מַרְצִים	מַרְצוֹת
future	first	אַרְצֶה		נַרְצֶה
	second	תַּרְצֶה	תַּרְצִי	תַּרְצוּ	תַּרְצֶינָה1
	third	יַרְצֶה	תַּרְצֶה	יַרְצוּ	תַּרְצֶינָה1
imperative		הַרְצֵה	הַרְצִי	הַרְצוּ	הַרְצֶינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.