חילל

Hebrew

Etymology 1

Root
ח־ל־ל (kh-l-l)

Verb

חילל / חִלֵּל • (khilél) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. to desecrate, violate

Conjugation

Conjugation of חילל / חִלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַלֵּל action noun: חילול / חִלּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חיללתי / חִלַּלְתִּי		חיללנו / חִלַּלְנוּ
	second	חיללת / חִלַּלְתָּ	חיללת / חִלַּלְתְּ	חיללתם / חִלַּלְתֶּם	חיללתן / חִלַּלְתֶּן
	third	חילל / חִלֵּל	חיללה / חִלְּלָה	חיללו / חִלְּלוּ
present		מְחַלֵּל	מְחַלֶּלֶת	מְחַלְּלִים	מְחַלְּלוֹת
future	first	אֲחַלֵּל		נְחַלֵּל
	second	תְּחַלֵּל	תְּחַלְּלִי	תְּחַלְּלוּ	תְּחַלֵּלְנָה1
	third	יְחַלֵּל	תְּחַלֵּל	יְחַלְּלוּ	תְּחַלֵּלְנָה1
imperative		חַלֵּל	חַלְּלִי	חַלְּלוּ	חַלֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• חול / חֹל (khól)

Etymology 2

From חָלִיל (khalíl, “flute”).

Verb

חילל / חִלֵּל • (khilél) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. to play the flute

Conjugation

Conjugation of חילל / חִלֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַלֵּל action noun: חילול / חִלּוּל
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חיללתי / חִלַּלְתִּי		חיללנו / חִלַּלְנוּ
	second	חיללת / חִלַּלְתָּ	חיללת / חִלַּלְתְּ	חיללתם / חִלַּלְתֶּם	חיללתן / חִלַּלְתֶּן
	third	חילל / חִלֵּל	חיללה / חִלְּלָה	חיללו / חִלְּלוּ
present		מְחַלֵּל	מְחַלֶּלֶת	מְחַלְּלִים	מְחַלְּלוֹת
future	first	אֲחַלֵּל		נְחַלֵּל
	second	תְּחַלֵּל	תְּחַלְּלִי	תְּחַלְּלוּ	תְּחַלֵּלְנָה1
	third	יְחַלֵּל	תְּחַלֵּל	יְחַלְּלוּ	תְּחַלֵּלְנָה1
imperative		חַלֵּל	חַלְּלִי	חַלְּלוּ	חַלֵּלְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.