בלינד

From Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Yiddish[edit]

Etymology[edit]

From Middle High German blint, from Old High German blint, from Proto-West Germanic *blind, from Proto-Germanic *blindaz.

Adjective[edit]

בלינד • (blind)

  1. blind (unable to see)
  2. innocent, naive

Declension[edit]

Declension of בלינד
predicative בלינד
blind
case masculine neuter feminine plural
indefinite definite post./nom.
nominative בלינדער
blinder 		בלינד
blind 		בלינדע
blinde 		בלינדס
blinds 		בלינדע
blinde 		בלינדע
blinde
accusative בלינדן
blindn
dative בלינדן
blindn 		בלינדער
blinder
Retrieved from "https://en.wiktionary.org/w/index.php?title=בלינד&oldid=59442588"