ספירה

Hebrew

Etymology

Root
ס־פ־ר (s-p-r)

Action noun of סָפַר (safár).

Noun

סְפִירָה • (s'firá) f (plural indefinite סְפִירוֹת, singular construct סְפִירַת־) [pattern: קְטִילָה]

1. An act of counting.
2. (kabbalah) Sefirah.
3. (Judaism, singular only) The period commencing with Passover and concluding with Pentecost. Abbreviation of ספירת העומר.

Declension

Declension of סְפִירָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	סְפִירָה	first	סְפִירָתִי		סְפִירָתֵנוּ
	definite	הַסְּפִירָה	second	סְפִירָתְךָ	סְפִירָתֵךְ	סְפִירַתְכֶם	סְפִירַתְכֶן
	construct	סְפִירַת־	third	סְפִירָתוֹ	סְפִירָתָהּ	סְפִירָתָם	סְפִירָתָן
plural	indefinite	סְפִירוֹת	first	ספירותיי / סְפִירוֹתַי		סְפִירוֹתֵינוּ
	definite	הַסְּפִירוֹת	second	סְפִירוֹתֶיךָ	ספירותייך / סְפִירוֹתַיִךְ	סְפִירוֹתֵיכֶם	סְפִירוֹתֵיכֶן
	construct	סְפִירוֹת־	third	סְפִירוֹתָיו	סְפִירוֹתֶיהָ	סְפִירוֹתָם	סְפִירוֹתָן

Hyponyms

• (sephira): כתר, חוכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות

Derived terms

• ספירת העומר / סְפִירַת הָעֹמֶר (s'firát ha'ómer)

Descendants

• → English: sefirah

Anagrams

• ספריה