תרין
Jump to navigation
Jump to search
Aramaic[edit]
| < 1 | 2 | 3 > |
|---|---|---|
| Cardinal : תרין (trēn) Ordinal : תיניינא (tinyana) | ||
Etymology[edit]
From Proto-Semitic *ṯin-.
Numeral[edit]
תְּרֵין • (trēn) m (f תַרְתֵּין)
- two (2)
- a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Berachot 56b:
- כְּפִיתוּ תְּרֵין אַרְזֵי בְּחַבְלָא, אֲסוּר חַד כְּרָעֵיהּ לְחַד אַרְזָא וְחַד כְּרָעֵיהּ לְחַד אַרְזָא, וּשְׁרוֹ לְחַבְלָא עַד דְּאִצְטְלִיק רֵישֵׁיהּ. אֲזַל כׇּל חַד וְחַד וְקָם אַדּוּכְתֵּיהּ וְאִצְטְלִיק וּנְפַל בִּתְרֵין.
- Kəphítu trēn arzēi bə-ḥabhlå, ǎsur ḥad kəråʕēh lə-ḥad arzå, u-šru lə-ḥabhlå ʕad də-iśṭəliq rēšēh. Ǎzal ḥad wə-ḥad wə-qåm adukhtēh wə-iśṭəliq u-nphal bi-thrēn.
- They bound two cedars with a rope, tied one of his legs to one cedar and one of his legs to one cedar, and released the rope until his head split. Each one went and stood in its place, and he was split and fell in two.