דמה

Hebrew

Root
ד־מ־ה (d-m-h)

דָּמָה • (damá) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִדְמָה)

Conjugation of דָּמָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִדְמוֹת action noun: — passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּמִיתִי		דָּמִינוּ
	second	דָּמִיתָ	דָּמִית	דְּמִיתֶם¹	דְּמִיתֶן¹
	third	דָּמָה	דָּמְתָה	דָּמוּ
present		דּוֹמֶה	דּוֹמָה	דּוֹמִים	דּוֹמוֹת
future	first	אֶדְמֶה		נִדְמֶה
	second	תִּדְמֶה	תִּדְמִי	תִּדְמוּ	תִּדְמֶינָה²
	third	יִדְמֶה	תִּדְמֶה	יִדְמוּ	תִּדְמֶינָה²
imperative		דְּמֵה	דְּמִי	דְּמוּ	דְּמֶינָה²
notes		Pronounced דָּמִיתֶם and דָּמִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

דִּמָּה • (dimá) third-singular masculine past (pi'el construction)

דֻּמָּה • (dumá) third-singular masculine past (pu'al construction)

דֶּמֶה • (déme) m