האיץ

Hebrew

Root
א־ו־ץ (ʾ-w-ts)

Verb

הֵאִיץ • (heíts) third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הוּאַץ)

1. to speed up, to accelerate
2. to urge someone on

Conjugation

Conjugation of הֵאִיץ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָאִיץ action noun: הֶאָצָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵאַצְתִּי		הֵאַצְנוּ
	second	הֵאַצְתָּ	הֵאַצְתְּ	הַאַצְתֶּם1	הַאַצְתֶּן1
	third	הֵאִיץ	הֵאִיצָה	הֵאִיצוּ
present		מֵאִיץ	מְאִיצָה	מְאִיצִים	מְאִיצוֹת
future	first	אָאִיץ		נָאִיץ
	second	תָּאִיץ	תָּאִיצִי	תָּאִיצוּ	תָּאֵצְנָה2
	third	יָאִיץ	תָּאִיץ	יָאִיצוּ	תָּאֵצְנָה2
imperative		הָאֵץ	הָאִיצִי	הָאִיצוּ	הָאֵצְנָה2
notes		Pronounced הֵאַצְתֶּם and הֵאַצְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.