הוליך

Hebrew

Root
ה־ל־ך (h-l-k)

Verb

הוֹלִיךְ • (holíkh) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to lead, to guide
2. (physics) to conduct

Conjugation

Conjugation of הוֹלִיךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהוֹלִיךְ action noun: הוֹלָכָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוֹלַכְתִּי		הוֹלַכְנוּ
	second	הוֹלַכְתָּ	הוֹלַכְתְּ	הוֹלַכְתֶּם	הוֹלַכְתֶּן
	third	הוֹלִיךְ	הוֹלִיכָה	הוֹלִיכוּ
present		מוֹלִיךְ	מוֹלִיכָה	מוֹלִיכִים	מוֹלִיכוֹת
future	first	אוֹלִיךְ		נוֹלִיךְ
	second	תּוֹלִיךְ	תּוֹלִיכִי	תּוֹלִיכוּ	תּוֹלֵכְנָה1
	third	יוֹלִיךְ	תּוֹלִיךְ	יוֹלִיכוּ	תּוֹלֵכְנָה1
imperative		הוֹלֵךְ	הוֹלִיכִי	הוֹלִיכוּ	הוֹלֵכְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “הוליך” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language