מנחה

Hebrew

Etymology 1

Root
מ־נ־ח (m-n-kh)

Compare Arabic مِنْحَة (minḥa, “gift”).

Noun

מִנְחָה • (minkhá) f (plural indefinite מְנָחוֹת, singular construct מִנְחַת־, plural construct מִנְחוֹת־) [pattern: קִטְלָה]

1. an offering
2. (Judaism) Mincha, afternoon prayers

Synonyms

• תפילת מנחה

Derived terms

• מנחה גדולה (minkha g'dola)
• מנחה קטנה (minkha k'tana)
• פלג המנחה (p'lag haminkha)
• תה מנחה (te minkha)

See also

• שַׁחֲרִית
• עַרְבִית, מַעֲרִיב

Further reading

• H4503 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

Root
נ־ח־ה (n-kh-h)

Noun

מַנְחֶה • (mankhé) m (plural indefinite מַנְחִים, feminine counterpart מַנְחָה)

1. a mentor
2. a host, a moderator

Yiddish

Etymology

From Hebrew מִנְחָה (minchá).

Noun

מנחה • (minkhe) f, plural מנחות (minkhes)

1. (Judaism) Mincha (afternoon prayer)