אונן

Hebrew

Root
א־נ־ן (ʾ-n-n)

Etymology

From the root א־נ־ן . The root itself is denominal from the name of the biblical character Onan, whose name in turn means "mourner".

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Verb

אוֹנֵן • (onén) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. to masturbate
2. (slang) to be lazy

Conjugation

Conjugation of אוֹנֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְאוֹנֵן action noun: אוֹנָנוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	אוֹנַנְתִּי		אוֹנַנּוּ
	second	אוֹנַנְתָּ	אוֹנַנְתְּ	אוֹנַנְתֶּם	אוֹנַנְתֶּן
	third	אוֹנֵן	אוֹנְנָה	אוֹנְנוּ
present		מְאוֹנֵן	מְאוֹנֶנֶת	מְאוֹנְנִים	מְאוֹנְנוֹת
future	first	אֲאוֹנֵן		נְאוֹנֵן
	second	תְּאוֹנֵן	תְּאוֹנְנִי	תְּאוֹנְנוּ	תְּאוֹנֵנָּה1
	third	יְאוֹנֵן	תְּאוֹנֵן	יְאוֹנְנוּ	תְּאוֹנֵנָּה1
imperative		אוֹנֵן	אוֹנְנִי	אוֹנְנוּ	אוֹנֵנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

אוֹנֵן • (onén) m (plural indefinite אוננים, singular construct אונן־)

1. masturbator, onanist

Proper noun

אוֹנָן • (onán) m

1. (biblical) Onan

Derived terms

• אוֹנָנוּת (onanút)

Descendants

• → English: Onan
• → Ancient Greek: Αὐνάν (Aunán)

References

• H209 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible