בדחן

Hebrew

Root
ב־ד־ח (b-d-kh)

Noun

בַּדְחָן • (badkhán) m (plural indefinite בַּדְחָנִים, singular construct בַּדְחַן־, plural construct בַּדְחָנֵי־, feminine counterpart בַּדְחָנִית)

1. joker, jokester; prankster
2. entertainer

Adjective

בַּדְחָן • (badkhán) (feminine בַּדְחָנִית, masculine plural בַּדְחָנִים, feminine plural בַּדְחָנִיּוֹת)

1. amusing, entertaining

Derived terms

• בדחני (badkhaní)

Yiddish

Etymology

From Hebrew בַּדְחָן.

Pronunciation

• IPA^(key): /ˈbadχən/

Noun

בדחן • (badkhn) m, plural בדחנים (badkhonem)

1. wedding jester

   Synonym: מאַרשעליק (marshelik)