הוגנב
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| ג־נ־ב (g-n-b) |
Verb
[edit]הוגנב / הֻגְנַב • (hug'náv) third-singular masculine past (huf'al construction, active counterpart הִגְנִיב)
- to be smuggled
Conjugation
[edit]Conjugation of הוגנב / הֻגְנַב (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הוגנבתי / הֻגְנַבְתִּי | הוגנבנו / הֻגְנַבְנוּ | ||
| second | הוגנבת / הֻגְנַבְתָּ | הוגנבת / הֻגְנַבְתְּ | הוגנבתם / הֻגְנַבְתֶּם | הוגנבתן / הֻגְנַבְתֶּן | |
| third | הוגנב / הֻגְנַב | הוגנבה / הֻגְנְבָה | הוגנבו / הֻגְנְבוּ | ||
| present | מוגנב / מֻגְנָב | מוגנבת / מֻגְנֶבֶת | מוגנבים / מֻגְנָבִים | מוגנבות / מֻגְנָבוֹת | |
| future | first | אוגנב / אֻגְנַב | נוגנב / נֻגְנַב | ||
| second | תוגנב / תֻּגְנַב | תוגנבי / תֻּגְנְבִי | תוגנבו / תֻּגְנְבוּ | תוגנבנה / תֻּגְנַבְנָה1 | |
| third | יוגנב / יֻגְנַב | תוגנב / תֻּגְנַב | יוגנבו / יֻגְנְבוּ | תוגנבנה / תֻּגְנַבְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
Synonyms
[edit]- הוברח / הֻבְרַח (huv'rákh)
References
[edit]- "הוגנב" in the Verb Conjugation Tables of the Academy of Hebrew Language