מנע

Hebrew

Etymology

Root
מ־נ־ע (m-n-ʿ)

Compare Arabic مَنَعَ (manaʕa).

Verb

מָנַע • (maná) third-singular masculine past (pa'al construction, passive counterpart נִמְנַע)

1. To prevent: to cause (something) not to occur; construed with מ־ (mi-).

Conjugation

Conjugation of מָנַע (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: למנוע / לִמְנֹעַ action noun: מְנִיעָה passive participle: מָנוּעַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מָנַעְתִּי		מָנַעְנוּ
	second	מָנַעְתָּ	מָנַעְתְּ	מְנַעְתֶּם1	מְנַעְתֶּן1
	third	מָנַע	מָנְעָה	מָנְעוּ
present		מוֹנֵעַ	מוֹנַעַת	מוֹנְעִים	מוֹנְעוֹת
future	first	אֶמְנַע		נִמְנַע
	second	תִּמְנַע	תִּמְנְעִי	תִּמְנְעוּ	תִּמְנַעְנָה2
	third	יִמְנַע	תִּמְנַע	יִמְנְעוּ	תִּמְנַעְנָה2
imperative		מְנַע	מִנְעִי	מִנְעוּ	מְנַעְנָה2
notes		Pronounced מָנַעְתֶּם and מָנַעְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• H4513 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible