נשבר

Hebrew

Root
שׁ־ב־ר (sh-b-r)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /niʃˈbaʁ/

Verb

נִשְׁבַּר • (nishbár) third-singular masculine past (nif'al construction, active counterpart שָׁבַר)

1. (intransitive) To break, to be broken, to get broken.

Conjugation

Conjugation of נִשְׁבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להישבר / לְהִשָּׁבֵר action noun: הישברות / הִשָּׁבְרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִשְׁבַּרְתִּי		נִשְׁבַּרְנוּ
	second	נִשְׁבַּרְתָּ	נִשְׁבַּרְתְּ	נִשְׁבַּרְתֶּם	נִשְׁבַּרְתֶּן
	third	נִשְׁבַּר	נִשְׁבְּרָה	נִשְׁבְּרוּ
present		נִשְׁבָּר	נִשְׁבֶּרֶת	נִשְׁבָּרִים	נִשְׁבָּרוֹת
future	first	אֶשָּׁבֵר		נישבר / נִשָּׁבֵר
	second	תישבר / תִּשָּׁבֵר	תישברי / תִּשָּׁבְרִי	תישברו / תִּשָּׁבְרוּ	תישברנה / תִּשָּׁבֵרְנָה1
	third	יישבר / יִשָּׁבֵר	תישבר / תִּשָּׁבֵר	יישברו / יִשָּׁבְרוּ	תישברנה / תִּשָּׁבֵרְנָה1
imperative		הישבר / הִשָּׁבֵר	הישברי / הִשָּׁבְרִי	הישברו / הִשָּׁבְרוּ	הישברנה / הִשָּׁבֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• שבור (shavúr)
• שביר (shavír)