שיכר

Hebrew

Root
שׁ־כ־ר (sh-k-r)

שיכר / שֵׁכָר • (shekhár) m

שיכר / שִׁכֵּר • (shikér) third-singular masculine past (pi'el construction)

Conjugation of שיכר / שִׁכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְשַׁכֵּר action noun: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	שיכרתי / שִׁכַּרְתִּי		שיכרנו / שִׁכַּרְנוּ
	second	שיכרת / שִׁכַּרְתָּ	שיכרת / שִׁכַּרְתְּ	שיכרתם / שִׁכַּרְתֶּם	שיכרתן / שִׁכַּרְתֶּן
	third	שיכר / שִׁכֵּר	שיכרה / שִׁכְּרָה	שיכרו / שִׁכְּרוּ
present		מְשַׁכֵּר	מְשַׁכֶּרֶת	מְשַׁכְּרִים	מְשַׁכְּרוֹת
future	first	אֲשַׁכֵּר		נְשַׁכֵּר
	second	תְּשַׁכֵּר	תְּשַׁכְּרִי	תְּשַׁכְּרוּ	תְּשַׁכֵּרְנָה¹
	third	יְשַׁכֵּר	תְּשַׁכֵּר	יְשַׁכְּרוּ	תְּשַׁכֵּרְנָה¹
imperative		שַׁכֵּר	שַׁכְּרִי	שַׁכְּרוּ	שַׁכֵּרְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.