חתם

Hebrew

Root
ח־ת־ם (kh-t-m)

Verb

חָתַם • (kḥatám) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to sign, to affix a seal

Conjugation

Conjugation of חָתַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחתום / לַחֲתֹם action noun: חֲתִימָה passive participle: חָתוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָתַמְתִּי		חָתַמְנוּ
	second	חָתַמְתָּ	חָתַמְתְּ	חֲתַמְתֶּם1	חֲתַמְתֶּן1
	third	חָתַם	חָתְמָה	חָתְמוּ
present		חוֹתֵם	חוֹתֶמֶת	חוֹתְמִים	חוֹתְמוֹת
future	first	אחתום / אֶחֱתֹם		נחתום / נַחֲתֹם
	second	תחתום / תַּחֲתֹם	תַּחַתְמִי	תַּחַתְמוּ	תחתומנה / תַּחֲתֹמְנָה2
	third	יחתום / יַחֲתֹם	תחתום / תַּחֲתֹם	יַחַתְמוּ	תחתומנה / תַּחֲתֹמְנָה2
imperative		חתום / חֲתֹם	חִתְמִי	חִתְמוּ	חתומנה / חֲתֹמְנָה2
notes		Pronounced חָתַמְתֶּם and חָתַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָתַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לחתום / לַחְתֹּם action noun: חֲתִימָה passive participle: חָתוּם
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חָתַמְתִּי		חָתַמְנוּ
	second	חָתַמְתָּ	חָתַמְתְּ	חֲתַמְתֶּם1	חֲתַמְתֶּן1
	third	חָתַם	חָתְמָה	חָתְמוּ
present		חוֹתֵם	חוֹתֶמֶת	חוֹתְמִים	חוֹתְמוֹת
future	first	אחתום / אֶחְתֹּם		נחתום / נַחְתֹּם
	second	תחתום / תַּחְתֹּם	תַּחְתְּמִי	תַּחְתְּמוּ	תחתומנה / תַּחְתֹּמְנָה2
	third	יחתום / יַחְתֹּם	תחתום / תַּחְתֹּם	יַחְתְּמוּ	תחתומנה / תַּחְתֹּמְנָה2
imperative		חתום / חֲתֹם	חִתְמִי	חִתְמוּ	חתומנה / חֲתֹמְנָה2
notes		Pronounced חָתַמְתֶּם and חָתַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• H2856 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “חתם” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language