נעם

Hebrew

Root
נ־ע־ם (n-ʿ-m)

Compare Arabic نَعِمَ (naʕima, “to be blessed”).

נָעַם • (na'ám) third-singular masculine past (pa'al construction)

Conjugation of נָעַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לנעום / לִנְעֹם action noun: — passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	נָעַמְתִּי		נָעַמְנוּ
	second	נָעַמְתָּ	נָעַמְתְּ	נְעַמְתֶּם¹	נְעַמְתֶּן¹
	third	נָעַם	נָעֲמָה	נָעֲמוּ
present		נָעִים	נְעִימָה	נְעִימִים	נְעִימוֹת
future	first	אֶנְעַם		נִנְעַם
	second	תִּנְעַם	תִּנְעֲמִי	תִּנְעֲמוּ	תִּנְעַמְנָה²
	third	יִנְעַם	תִּנְעַם	יִנְעֲמוּ	תִּנְעַמְנָה²
imperative		נְעַם	נַעֲמִי	נַעֲמוּ	נְעַמְנָה²
notes		Pronounced נָעַמְתֶּם and נָעַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

נֹעַם • (nó'am) m

נֹעַם • (nó'am) m

נעם • (nem)