פירגן

Hebrew

Etymology

Borrowed from Yiddish פֿאַרגינען (farginen)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /fiʁˈɡen/

Verb

פירגן / פִרְגֵּן • (firgén) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. (colloquial) Feel genuine delight or pride in another person's achievement or in something good that has happened or may happen to another person.

Conjugation

Conjugation of פירגן / פִרְגֵּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַרְגֵּן action noun: פירגון / פִרְגּוּן
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פירגנתי / פִרְגַּנְתִּי		פירגנו / פִרְגַּנּוּ
	second	פירגנת / פִרְגַּנְתָּ	פירגנת / פִרְגַּנְתְּ	פירגנתם / פִרְגַּנְתֶּם	פירגנתן / פִרְגַּנְתֶּן
	third	פירגן / פִרְגֵּן	פירגנה / פִרְגְּנָה	פירגנו / פִרְגְּנוּ
present		מְפַרְגֵּן	מְפַרְגֶּנֶת	מְפַרְגְּנִים	מְפַרְגְּנוֹת
future	first	אֲפַרְגֵּן		נְפַרְגֵּן
	second	תְּפַרְגֵּן	תְּפַרְגְּנִי	תְּפַרְגְּנוּ	תְּפַרְגֵּנָּה1
	third	יְפַרְגֵּן	תְּפַרְגֵּן	יְפַרְגְּנוּ	תְּפַרְגֵּנָּה1
imperative		פַרְגֵּן	פַרְגְּנִי	פַרְגְּנוּ	פַרְגֵּנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.