גר

Hebrew

Root
ג־י־ר (g-y-r)

Noun

גֵּר • (ger) m (plural indefinite גֵּרִים, feminine counterpart גיורת / גִּיֹּרֶת)

1. foreigner, stranger: one who sojourns in a foreign place
2. (Judaism) convert to Judaism, proselyte

Related terms

• גִּיּוּר (giyúr, “conversion to Judaism”)
• גֵּרוּת (gerút, “conversion to Judaism”)
• התגייר / הִתְגַּיֵּר (hitgayér, “to convert to Judaism”)

Verb

גָּר • (gar) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. to dwell, reside, live

Conjugation

Conjugation of גָּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לָגוּר action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	גַּרְתִּי		גַּרְנוּ
	second	גַּרְתָּ	גַּרְתְּ	גַּרְתֶּם	גַּרְתֶּן
	third	גָּר	גָּרָה	גָּרוּ
present		גָּר	גָּרָה	גָּרִים	גָּרוֹת
future	first	אָגוּר		נָגוּר
	second	תָּגוּר	תָּגוּרִי	תָּגוּרוּ	תגורנה / תָּגֹרְנָה1
	third	יָגוּר	תָּגוּר	יָגוּרוּ	תגורנה / תָּגֹרְנָה1
imperative		גּוּר	גּוּרִי	גּוּרוּ	גורנה / גֹּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.