נשאר

Hebrew

Etymology

Root
שׁ־א־ר (sh-ʾ-r)

From the root שׁ־א־ר

Verb

נִשְׁאַר • (nish'ár) third-singular masculine past (nif'al construction)

1. (intransitive) to stay, to remain, to be left

Conjugation

Conjugation of נִשְׁאַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להישאר / לְהִשָּׁאֵר action noun: הישארות / הִשָּׁאֲרוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִשְׁאַרְתִּי		נִשְׁאַרְנוּ
	second	נִשְׁאַרְתָּ	נִשְׁאַרְתְּ	נִשְׁאַרְתֶּם	נִשְׁאַרְתֶּן
	third	נִשְׁאַר	נִשְׁאֲרָה	נִשְׁאֲרוּ
present		נִשְׁאָר	נִשְׁאֶרֶת	נִשְׁאָרִים	נִשְׁאָרוֹת
future	first	אֶשָּׁאֵר		נישאר / נִשָּׁאֵר
	second	תישאר / תִּשָּׁאֵר	תישארי / תִּשָּׁאֲרִי	תישארו / תִּשָּׁאֲרוּ	תישארנה / תִּשָּׁאֵרְנָה1
	third	יישאר / יִשָּׁאֵר	תישאר / תִּשָּׁאֵר	יישארו / יִשָּׁאֲרוּ	תישארנה / תִּשָּׁאֵרְנָה1
imperative		הישאר / הִשָּׁאֵר	הישארי / הִשָּׁאֲרִי	הישארו / הִשָּׁאֲרוּ	הישארנה / הִשָּׁאֵרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• ראשן