פיך

See also: פֿיך

Hebrew

Noun

פִּיךָ • (pícha)

1. Singular form of פֶּה (pé)‎ with second-person masculine singular personal pronoun as possessor.
   • Tanach, Exodus 4:12:

     (please add the primary text of this quotation)

     KJV

     
     

     וְעַתָּה לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר

     v'atá léch v'anochí eh'yé ím pícha v'horitícha ashér t'dabér

     Now therefore go, and I will be with thy mouth, and teach thee what thou shalt say.

Noun

פִּיךְ • (pích)

1. Singular form of פֶּה (pé)‎ with second-person feminine singular personal pronoun as possessor.
   • a. 1200 Maimonides, משנה תורה,‎ אישות chapter 5:

     הרי את מקודשת לי בהנאת מתנה זו שנתתי על פיך