שרד

Hebrew

Root
שׂ־ר־ד (s-r-d)

Verb

שרד / שָׂרַד • (sarád) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. (of people) to survive (live past a life-threatening event)

   • הכלב היה היחיד ששרד ברעידת האדמה.

     hakélev hayá hayakhíd shesarád beridát ha'adamá.

     The dog was the only one who survived the earthquake.

2. (of things) to survive (remain intact after a disaster)

   • ספר התורה שרד בשרפה בבית הכנסת בדרך נס.

     séfer hatórah sarád besrefá bebéyt haknéset bedérekh nés.

     The Torah scroll miraculously survived the fire at the synagogue.

Conjugation

Conjugation of שָׂרַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לשרוד / לִשְׂרֹד action noun: שְׂרִידָה passive participle: שָׂרוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׂרַדְתִּי		שָׂרַדְנוּ
	second	שָׂרַדְתָּ	שָׂרַדְתְּ	שְׂרַדְתֶּם1	שְׂרַדְתֶּן1
	third	שָׂרַד	שָׂרְדָה	שָׂרְדוּ
present		שׂוֹרֵד	שׂוֹרֶדֶת	שׂוֹרְדִים	שׂוֹרְדוֹת
future	first	אשרוד / אֶשְׂרֹד		נשרוד / נִשְׂרֹד
	second	תשרוד / תִּשְׂרֹד	תִּשְׂרְדִי	תִּשְׂרְדוּ	תשרודנה / תִּשְׂרֹדְנָה2
	third	ישרוד / יִשְׂרֹד	תשרוד / תִּשְׂרֹד	יִשְׂרְדוּ	תשרודנה / תִּשְׂרֹדְנָה2
imperative		שרוד / שְׂרֹד	שִׂרְדִי	שִׂרְדוּ	שרודנה / שְׂרֹדְנָה2
notes		Pronounced שָׂרַדְתֶּם and שָׂרַדְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.