מנוקד

From Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Hebrew

[edit]
Root
נ־ק־ד (n-q-d)

Adjective

[edit]

מנוקד / מְנֻקָּד (m'nukád) (feminine מנוקדת / מְנֻקֶּדֶת, masculine plural מנוקדים / מְנֻקָּדִים, feminine plural מנוקדות / מְנֻקָּדוֹת)

  1. vowelized, pointed (of Hebrew text)
    ספרים מנוקדיםs'farim m'nukadimbooks with indicated vowels