בישל

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Hebrew[edit]

Alternative forms[edit]

Etymology[edit]

From the root ב־ש־ל (b-sh-l), in the pi`él conjugation.

Verb[edit]

בישל \ בִּשֵּׁל (bishél) (pi'él construction)

  1. (transitive and intransitive) To cook: to prepare (food) for eating.
  2. (transitive and intransitive) Specifically, to prepare (food) for eating by marinating over time in boiling water.

Conjugation[edit]

Conjugation of ב־שׁ־ל in pi'el           ±
infinitive בַּשֵּׁל, לְבַשֵּׁל
gerund בִּשּׁוּל
past first person second person third person
sing. m. בִּשַּׁלְתִּי בִּשַּׁלְתָּ בִּשֵּׁל
f. בִּשַּׁלְתְּ בִּשְּׁלָה
pl. m. בִּשַּׁלְנוּ בִּשַּׁלְתֶּם בִּשְּׁלוּ
f. בִּשַּׁלְתֶּן
  present imperative
sing. m. מְבַשֵּׁל בַּשֵּׁל
f. מְבַשֶּׁלֶת בַּשְּׁלִי
pl. m. מְבַשְּׁלִים בַּשְּׁלוּ
f. מְבַשְּׁלוֹת בַּשֵּׁלְנָה
future first person second person third person
sing. m. אֲבַשֵּׁל תְּבַשֵּׁל יְבַשֵּׁל
f. תְּבַשְּׁלִי תְּבַשֵּׁל
pl. m. נְבַשֵּׁל תְּבַשְּׁלוּ יְבַשְּׁלוּ
f. תְּבַשֵּׁלְנָה


Related terms[edit]

Anagrams[edit]