בלה

Hebrew[edit]

Root
ב־ל־ה (b-l-h)

Compare Arabic بَلِيَ (baliya).

בָּלָה • (balá) third-singular masculine past (pa'al construction, infinitive לִבְלוֹת, passive participle בָּלוּי)

Conjugation of בָּלָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִבְלוֹת action noun: בְּלִיָּה passive participle: בָּלוּי
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	בָּלִיתִי		בָּלִינוּ
	second	בָּלִיתָ	בָּלִית	בְּלִיתֶם¹	בְּלִיתֶן¹
	third	בָּלָה	בָּלְתָה	בָּלוּ
present		בָּלֶה	בָּלָה	בָּלִים	בָּלוֹת
future	first	אֶבְלֶה		נִבְלֶה
	second	תִּבְלֶה	תִּבְלִי	תִּבְלוּ	תִּבְלֶינָה²
	third	יִבְלֶה	תִּבְלֶה	יִבְלוּ	תִּבְלֶינָה²
imperative		בְּלֵה	בְּלִי	בְּלוּ	בְּלֶינָה²
notes		Pronounced בָּלִיתֶם and בָּלִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

בִּלָּה • (bilá) third-singular masculine past (pi'el construction, infinitive לְבַלּוֹת)

בֶּלָה • (béla) f