דהר

Hebrew

Etymology

Root
ד־ה־ר (d-h-r)

From the root ד־ה־ר. Compare Arabic دَحَرَ (daḥara, “to chase away”).

Verb

דָּהַר • (dahár) third-singular masculine past (pa'al construction)

1. To gallop.
   • Tanach, Nahum 3:2, with translation of the New International Version:

     קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה׃

     qol-shot vəqól-rá'ash ofán vəsús dohér umerkavá məraqqedá.

     The crack of whips, the clatter of wheels, galloping horses and jolting chariots!

Conjugation

Conjugation of דָּהַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לדהור / לִדְהֹר action noun: דְּהִירָה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	דָּהַרְתִּי		דָּהַרְנוּ
	second	דָּהַרְתָּ	דָּהַרְתְּ	דְּהַרְתֶּם1	דְּהַרְתֶּן1
	third	דָּהַר	דָּהֲרָה	דָּהֲרוּ
present		דּוֹהֵר	דּוֹהֶרֶת	דּוֹהֲרִים	דּוֹהֲרוֹת
future	first	אֶדְהַר		נִדְהַר
	second	תִּדְהַר	תִּדְהֲרִי	תִּדְהֲרוּ	תִּדְהַרְנָה2
	third	יִדְהַר	תִּדְהַר	יִדְהֲרוּ	תִּדְהַרְנָה2
imperative		דְּהַר	דַּהֲרִי	דַּהֲרוּ	דְּהַרְנָה2
notes		Pronounced דָּהַרְתֶּם and דָּהַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “דָּהַר” in Abraham Even-Shoshan (אַבְרָהָם אֶבֶן־שׁוֹשָׁן) et al., הַמִּלּוֹן הֶחָדָשׁ (ha-milón he-khadásh, “The New Dictionary”), Kiryat-Sefer Ltd. (קִרְיַת־סֵפֶר בְּע״ם)‎ (1984), →ISBN, volume 1 of 3 (א to כ), →ISBN, page 207.