כיוון

Hebrew

Etymology 1

Root
כ־ו־ן (k-w-n)

From the root כ־ו־ן (k-w-n).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kiˈven/

Verb

כיוון / כִּוֵּן • (kivén) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. To direct (as traffic).

Etymology 2

Root
כ־ו־ן (k-w-n)

From the above verb.

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kiˈvun/

Noun

כיוון / כִּוּוּן • (kivún) m (plural indefinite כיוונים / כִּוּוּנִים, singular construct כיוון / כִּוּוּן־) [pattern: קִטּוּל]

1. A direction, an orientation, a heading.

   נסענו בכיוון תל אביב. — nasánu b'khivún tel avív. — We drove in the direction of Tel Aviv.

   הסתכלתי בכיוון שלו. — histakálti bakivún sheló. — I looked in his direction.

   סובבת עם כיוון השעון? — sovávta im kivún hashaón? — Did you turn [it] clockwise?

2. Directing: pointing a person in a given direction.

   השומר אחראי על כיוון כלי־הרכב בחניון. — hashomér akhrái al kivún klei-harékhev bakhaniyón. — The guard is responsible for the directing of vehicles in the parking structure.

3. A perspective, a point of view, a standpoint.

   אני רואה את הדבר מכיוון אחד ואתה מכיוון אחר. — aní roé et hadavár mikivún ekhád v'atá mikivún akhér. — I see the issue from one point of view and you see it from a different one.

4. An adjustment, a tuning (of a machine).

   בעקבות כיוון המצבר המכונית שוב נוסעת. — b'ikvót kivún hamatzbér ham'khonít shuv nosáat. — After the adjustment of the battery, the car drives again.