אזרח

Hebrew

Root
ז־ר־ח (z-r-kh)

Noun

אֶזְרָח • (ezrákh) m (plural indefinite אזרחים, singular construct אזרח־, plural construct אזרחי־, feminine counterpart אֶזְרָחִית)

1. a citizen
2. a civilian
   • 2015 September 17, Avi Kohen, “פתק על הניידת: "שוטר טוב זה שוטר מת"”, in Israel HaYom:

     "אם משטרה מתנכלת ותומכת ברצח אזרחים, קריאה לשחיטת שוטרים אינה נחשבת הסתה. שוטר טוב זה שוטר מת..."

     "im mishtará mitnakélet vetoméchet berétsach ezrachím, kri'á leshchitát shotrím eyná nechshévet hasatá. shotér tov ze shotér met..."

     "If the police harass and support murder of civillians, call for the slaughter of police officers is not considered incitement. A good cop is a dead cop..."

Derived terms

• אֶזְרָחִי (ezrakhí)
• אֶזְרָחוּת (ezrakhút)