בילבל
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew[edit]
| Root |
|---|
| ב־ל־ב־ל (b-l-b-l) |
Etymology[edit]
From the root ב־ל־ב־ל (b-l-b-l). Compare بَلْبَل (balbal).
Verb[edit]
בילבל / בִּלְבֵּל • (bilbél) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart בולבל / בֻּלְבַּל)
- to confuse, to bewilder, to perplex
- to throw off balance, to confound
- (slang) penis, probably as an alternation of בולבול
Conjugation[edit]
Conjugation of בילבל / בִּלְבֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | בילבלתי / בִּלְבַּלְתִּי | בילבלנו / בִּלְבַּלְנוּ | ||
| second | בילבלת / בִּלְבַּלְתָּ | בילבלת / בִּלְבַּלְתְּ | בילבלתם / בִּלְבַּלְתֶּם | בילבלתן / בִּלְבַּלְתֶּן | |
| third | בילבל / בִּלְבֵּל | בילבלה / בִּלְבְּלָה | בילבלו / בִּלְבְּלוּ | ||
| present | מְבַלְבֵּל | מְבַלְבֶּלֶת | מְבַלְבְּלִים | מְבַלְבְּלוֹת | |
| future | first | אֲבַלְבֵּל | נְבַלְבֵּל | ||
| second | תְּבַלְבֵּל | תְּבַלְבְּלִי | תְּבַלְבְּלוּ | תְּבַלְבֵּלְנָה1 | |
| third | יְבַלְבֵּל | תְּבַלְבֵּל | יְבַלְבְּלוּ | תְּבַלְבֵּלְנָה1 | |
| imperative | בַּלְבֵּל | בַּלְבְּלִי | בַּלְבְּלוּ | בַּלְבֵּלְנָה1 | |
| notes |
| ||||