הדחיק

Hebrew

Root
ד־ח־ק (d-kh-q)
2 terms

Verb

הִדְחִיק • (hid'khik) (hif'il construction)

1. to repress

Conjugation

Conjugation of הִדְחִיק (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְהַדְחִיק
		action noun		הַדְחָקָה
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	הִדְחַקְתִּי		הִדְחַקְנוּ
	second	הִדְחַקְתָּ	הִדְחַקְתְּ	הִדְחַקְתֶּם	הִדְחַקְתֶּן
	third	הִדְחִיק	הִדְחִיקָה	הִדְחִיקוּ
present		מַדְחִיק	מַדְחִיקָה	מַדְחִיקִים	מַדְחִיקוֹת
future	first	אַדְחִיק		נַדְחִיק
	second	תַּדְחִיק	תַּדְחִיקִי	תַּדְחִיקוּ	תַּדְחֵקְנָה1
	third	יַדְחִיק	תַּדְחִיק	יַדְחִיקוּ	תַּדְחֵקְנָה1
imperative	positive	הַדְחֵק	הַדְחִיקִי	הַדְחִיקוּ	הַדְחֵקְנָה1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “הדחיק” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language