הושלט
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]Root |
---|
שׁ־ל־ט (sh-l-ṭ) |
Verb
[edit]הושלט / הֻשְׁלַט • (hushlat) (huf'al construction, active counterpart הִשְׁלִיט)
- to be imposed (of rules, order, etc.)
Conjugation
[edit]Conjugation of הושלט / הֻשְׁלַט (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הושלטתי / הֻשְׁלַטְתִּי | הושלטנו / הֻשְׁלַטְנוּ | ||
second | הושלטת / הֻשְׁלַטְתָּ | הושלטת / הֻשְׁלַטְתְּ | הושלטתם / הֻשְׁלַטְתֶּם | הושלטתן / הֻשְׁלַטְתֶּן | |
third | הושלט / הֻשְׁלַט | הושלטה / הֻשְׁלְטָה | הושלטו / הֻשְׁלְטוּ | ||
present | מושלט / מֻשְׁלָט | מושלטת / מֻשְׁלֶטֶת | מושלטים / מֻשְׁלָטִים | מושלטות / מֻשְׁלָטוֹת | |
future | first | אושלט / אֻשְׁלַט | נושלט / נֻשְׁלַט | ||
second | תושלט / תֻּשְׁלַט | תושלטי / תֻּשְׁלְטִי | תושלטו / תֻּשְׁלְטוּ | תושלטנה / תֻּשְׁלַטְנָה1 | |
third | יושלט / יֻשְׁלַט | תושלט / תֻּשְׁלַט | יושלטו / יֻשְׁלְטוּ | תושלטנה / תֻּשְׁלַטְנָה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|