הושעה

Hebrew

Etymology

Root
שׁ־ע־ה (sh-ʿ-h)

Passive of הִשְׁעָה (hish'á), from the root שׁ־ע־ה (sh-'-).

Verb

הושעה / הֻשְׁעָה • (hush'á) (huf'al construction, active counterpart הִשְׁעָה)

1. To be delayed or deferred to a later time.
2. To be suspended: to be temporarily removed from action.

   הקצין הושעה מתפקידו. ― hakatsín hush'á mitafkidó. ― The officer was suspended from duty.

Conjugation

Conjugation of הושעה / הֻשְׁעָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הושעיתי / הֻשְׁעֵיתִי		הושעינו / הֻשְׁעֵינוּ
	second	הושעית / הֻשְׁעֵיתָ	הושעית / הֻשְׁעֵית	הושעיתם / הֻשְׁעֵיתֶם	הושעיתן / הֻשְׁעֵיתֶן
	third	הושעה / הֻשְׁעָה	הושעתה / הֻשְׁעֲתָה	הושעו / הֻשְׁעוּ
present		מושעה / מֻשְׁעֶה	מושעית / מֻשְׁעֵית	מושעים / מֻשְׁעִים	מושעות / מֻשְׁעוֹת
future	first	אושעה / אֻשְׁעֶה		נושעה / נֻשְׁעֶה
	second	תושעה / תֻּשְׁעֶה	תושעי / תֻּשְׁעִי	תושעו / תֻּשְׁעוּ	תושעינה / תֻּשְׁעֶינָה1
	third	יושעה / יֻשְׁעֶה	תושעה / תֻּשְׁעֶה	יושעו / יֻשְׁעוּ	תושעינה / תֻּשְׁעֶינָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• "הושעה" in the Verb Conjugation Tables of the Academy of Hebrew Language