החרים

Hebrew

Root
ח־ר־ם (ḥ-r-m)

Verb

הֶחְרִים / הֶחֱרִים • (hekhrím) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. to confiscate

Conjugation

Conjugation of הֶחְרִים (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַחְרִים action noun: הַחְרָמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֶחְרַמְתִּי		הֶחְרַמְנוּ
	second	הֶחְרַמְתָּ	הֶחְרַמְתְּ	הֶחְרַמְתֶּם	הֶחְרַמְתֶּן
	third	הֶחְרִים	הֶחְרִימָה	הֶחְרִימוּ
present		מַחְרִים	מַחְרִימָה	מַחְרִימִים	מַחְרִימוֹת
future	first	אַחְרִים		נַחְרִים
	second	תַּחְרִים	תַּחְרִימִי	תַּחְרִימוּ	תַּחְרֵמְנָה1
	third	יַחְרִים	תַּחְרִים	יַחְרִימוּ	תַּחְרֵמְנָה1
imperative		הַחְרֵם	הַחְרִימִי	הַחְרִימוּ	הַחְרֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of הֶחֱרִים (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַחֲרִים action noun: הַחֲרָמָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֶחֱרַמְתִּי		הֶחֱרַמְנוּ
	second	הֶחֱרַמְתָּ	הֶחֱרַמְתְּ	הֶחֱרַמְתֶּם	הֶחֱרַמְתֶּן
	third	הֶחֱרִים	הֶחֱרִימָה	הֶחֱרִימוּ
present		מַחֲרִים	מַחֲרִימָה	מַחֲרִימִים	מַחֲרִימוֹת
future	first	אַחֲרִים		נַחֲרִים
	second	תַּחֲרִים	תַּחֲרִימִי	תַּחֲרִימוּ	תַּחֲרֵמְנָה1
	third	יַחֲרִים	תַּחֲרִים	יַחֲרִימוּ	תַּחֲרֵמְנָה1
imperative		הַחֲרֵם	הַחֲרִימִי	הַחֲרִימוּ	הַחֲרֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• H2763 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “החרים” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language