הטביע
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| ט־ב־ע (ṭ-b-ʿ) |
Verb
[edit]הִטְבִּיעַ • (hitbía') (hif'il construction)
- (transitive) to drown
Conjugation
[edit]Conjugation of הִטְבִּיעַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִטְבַּעְתִּי | הִטְבַּעְנוּ | ||
| second | הִטְבַּעְתָּ | הִטְבַּעְתְּ | הִטְבַּעְתֶּם | הִטְבַּעְתֶּן | |
| third | הִטְבִּיעַ | הִטְבִּיעָה | הִטְבִּיעוּ | ||
| present | מַטְבִּיעַ | מַטְבִּיעָה | מַטְבִּיעִים | מַטְבִּיעוֹת | |
| future | first | אַטְבִּיעַ | נַטְבִּיעַ | ||
| second | תַּטְבִּיעַ | תַּטְבִּיעִי | תַּטְבִּיעוּ | תַּטְבַּעְנָה1 | |
| third | יַטְבִּיעַ | תַּטְבִּיעַ | יַטְבִּיעוּ | תַּטְבַּעְנָה1 | |
| imperative | הַטְבֵּעַ | הַטְבִּיעִי | הַטְבִּיעוּ | הַטְבַּעְנָה1 | |
| notes |
| ||||